לא מצאת מה שחיפשת? אשמח שנדבר :) בטוח נמצא יחד פתרון מושלם!

אלבום זיכרון – אפשר גם אחרת

אלבומי זיכרון לרוב מעוצבים באופן עצוב מאוד, הם יהיו מאוד רציניים וכבדים – כי מה לעשות, אובדן הוא נושא לא פשוט. אני חושבת שהוא מספיק כבד גם בלי לעצב אותו ככזה. אני רוצה להציע דרך אחרת.
אלבום זיכרון אחר

כמה ימים אחרי שפרסמתי את הפוסט הראשון שלי הגיעה אליי פנייה מרגשת. זו פנייה מאישה מדהימה מהשכונה שלי, ששכלה את בעלה בטרם עת ונותרה, בגיל 32, לגדל 2 ילדים קטנים ומתוקים. יא ביקשה ממני לעזור לה להנציח את בעלה האהוב, אב ילדיה, בדרך מאושרת ושמחה: הדרך בה היא רוצה שהילדים שלה יזכרו אותו. היא בחרה לתת לי את הזכות החד-פעמית הזו, לייצר עבורה ועבור הילדים שלה אלבום זיכרון.

כבר מהשיחה הראשונה חששתי שזה כבוד שאני לא ראויה לו. מתוך המקום הזה התחלנו את תהליך היצירה המורכב, המרגש והמאתגר. לימים, החוויה שעברנו יחד הפכה אותנו לחברות, עם קשר לא מוסבר שאי-אפשר לשחזר. הכל בזכות אלבום הזיכרון ההוא.

הפרויקט של שירן. כל אחד במשפחה קיבל ערכה של אלבום וקופסה בעבודת יד.

יצירת אלבום זיכרון: כבוד גדול שהוא גם אתגר מורכב

כל מי שאי פעם ישב להכין אלבום בוודאי זוכר כמה קשה לסנן תמונות. כמה התלבטות יש בבחירה, כמה מורכב להחליט איזו תמונה תיכנס לאלבום ואיזו לא. איך עושים את זה כשמדובר באלבום זיכרון של אדם שכבר לא איתנו?

מאז שהייתי קטנה, אני לוקחת דברים בצורה מאוד אישית. בין אם זה משהו שקרה לי, למישהו קרוב או אפילו לדמות בסדרה שאני מאוד אוהבת; אני חווה את זה כאילו זה קרה לי באופן אישי. רגישות-היתר הזו הייתה בעייתית בחלק נכבד מהחיים שלי, אבל היום זה אחרת. עם השנים, הבגרות, החוויות והתהליכים שעברתי בחיים, אני מבינה שזו אחת התכונות שמאפשרות לי לעשות את מה שאני עושה: להיכנס לתוך הרגעים שבתמונות, לחוות אותם, להבין לעומק מהיסוד את המשמעות של האלבום הזה עבורך.

אני מודה: כשקיבלתי את התמונות, לא ידעתי איך לגשת אליהן. הרגשתי שזה גדול עלי. הרגשתי שעצב עוטף אותי סביב ולא ידעתי איך אצליח להתמודד איתו. אבל אז, מהמקום הזה, נזכרתי בסיבה שלשמה היא פנתה אלי. הבנתי שאם האישה המדהימה הזו, שעברה כזו טרגדיה בחיים, מצליחה לראות את הטוב ואת השמח – אז מי אני שאתן לעצב להכניע אותי.

משם ניגשתי לפרויקט, שהתגלה כאחד המרגשים והמדהימים שזכיתי להכין. האלבומים עוצבו בדיוק כמו שדמיינתי – ולשמחתי הגדולה כמו שגם היא דמיינה. מאז זכיתי בכבוד הבלתי נתפס להכין פרויקטים דומים. כולם ריגשו אותי עד דמעות ומילאו אותי בתחושת צניעות וזכות שאין לי מילים לתאר.

זיכרון של אובדן לא חייב להיות שחור

כשחשבתי על המשמעות של אלבום זיכרון, חשבתי על העיצוב שלרוב משתלט על אלבומים כאלה.

אלבומי זיכרון בדרך כלל מעוצבים באופן עצוב מאוד. הם לא יהיו צבעוניים חלילה, אלא לרוב יהיו שחורים ולפעמים לבנים. הם יהיו מאוד רציניים וכבדים – כי מה לעשות, מוות ואובדן הם נושאים כאלה. 

אבל אז חשבתי על אותם אנשים שחוו את האובדן. אותם אנשים שהלב שלהם יוצא מהמקום מרוב געגוע. האנשים האלה חווים את העצב ביומיום שלהם. לפעמים יותר ולפעמים פחות, לפעמים זה משתלט ולפעמים זה עולה רק בסוף היום – אבל הוא שם.

לאדם שמתגעגע קשה לראות תמונה של אדם שהלך לעולמו. בעיני, המחשבה שתמונה כזו תהיה מוקפת במסגרת כבדה ועצובה היא פשוט לא ריאלית. לכן החלטתי שהאלבומים שלי, שנועדו לזכור אנשים שאינם, לעולם לא יעוצבו בצורה הזו.

בעיני, השליחות שלי היא ליצור אלבומי זיכרון שמחים, צבעוניים ומלאים ברגעים מאושרים. רגעים שקרו, רגעים שהיו, רגעים שראויים להיצרב בנשמה ולהעלות חיוך על השפתיים. חיוך שיש בו געגוע, עצב, שמחה, אושר, כאב – חיוך שיש בו מהכל יחד. ומתוך המקום הזה הם נולדו: אלבומי זיכרון של אור.

שילוב של תמונות, סרטונים וזכרונות

אם מתאים ורצוי, אציע גם לשלב, במיוחד בפרויקט מהסוג הזה, סרטונים יומיומיים. לא סרטוני ברכות ואיחולים, שאותם אני נוהגת לשלב בכל פרויקט כמעט; אלא סרטונים קצרים של 30 שניות ופחות. אני מכנה אותם “סרטוני רגעים”: רגעים ששלפנו מצלמה והבנו שרק תמונה לא תספיק, ושצריך להמחיש את הרגע בדרך שתישאר יותר מוחשית.

בדימיון שלי אני רואה נכדים שמסתכלים יחד באלבום הזיכרון של סבתא. אחים ואחיות שמדפדפים באלבום של אח או אחות שהלכו לעולמם בטרם עת. אני רואה הורים יושבים עם ילדיהם ומספרים להם בעזרת האלבום על קרובים שלא זכו להכיר.

את כולם אני מדמיינת כך: מסתכלים, מדפדפים ומתרגשים. סורקים את הברקוד וצופים בסרטונים שהזמן עצר. שומעים את הקול של האדם המופלא שהיה להם ואיננו, רואים אותו זז, מדבר, צוחק. נזכרים ברגעים המשותפים, לומדים להכיר אותו – ומתגעגעים בחיוך.

אם יש רגעים שהייתי רוצה להיות זבוב על הקיר של הלקוחות שלי, אלו הרגעים האלה.

לא רק בעזרת תמונות

אנשים משאירים את חותמם בעולם בהמון דרכים: שירים, סיפורים, ציורים, מתכונים ומזכרות. שימור של היצירות האלה הן הדרך להשאיר אותם לצידנו. לכל אחת מהיצירות האלה אפשר לבנות מקום ראוי ומכובד שיישאר נוכח בחיים שלנו.

זה לא חייב להיות אלבום זיכרון, אני יכולה לבנות עבורך קופסה מיוחדת שתיתן את הכבוד לאותה יצירה ותאפשר לך לתת ביטוי לאדם בדרכים נוספות מלבד התמונה. רוצה לראות את האפשרויות לפרויקט מרגש שכזה? ממש כאן

אין זכות גדולה יותר עבורי מאשר להיות חלק מפרויקט הנצחה ואהיה אסירת תודה לקבל ממך את הכבוד הזה.